אני מניחה שהוא חושב שזה לטובת הילד אבל אני לא מכירה את הסיטואציה וגם חושבת לגמרי אחרת על הנושאים האלו. ילד שמתקשה יסחוב סטיגמה בכל מקרה, אז עדיף שכבר יקבל טיפול במקום להרגיש שהוא כישלון.
זו בדיוק הנקודה. הוא הולך להתקשות ולהרגיש שהוא שונה מהשאר ואז לגדול עם הרגשה שמשהו שבור בו (היוש), במקום לקבל עזרה או הכוונה שיכולה להיות ממש ממש דיסקרטית. ממש מקפידים פה על חסיון רפואי ואסור לשתף בלי אישור, לא מורים ולא אף אחד.
שאלה טובה, לא נתקלתי בסטיגמה כזו בכלל.
אולי אני לא הכי מעורבת או בעניינים אבל ממה שידוע לי אין סטיגמה ויש הרבה דגש לאחרונה על התאמת מוסדות חינוך למגוון נוירולוגי כזה ואחר, בקטע חיובי. אני לא בטוחה מאיפה הוא הביא את זה, אולי מהארץ.
(הוא גר פה אבל גדל בארץ)
אנקדוטה: מנהל לשעבר, ממוצא אמריקאי, שאני לא סובל, אבל זו לא הנקודה, היגר לנורווגיה (בת זוגו משם), וחזר לארה״ב כי הילד שלו אובחן, ולטענתו לא היה יכול לקבל טיפול ראוי בנורווגיה. הוא לא פירט יותר, ובגלל שאם לא אפגוש את האקס-מנהל הזה אף פעם זה עדיין יהיה יותר מדי, גם אין לי דרך לברר.
Comments
אולי אני לא הכי מעורבת או בעניינים אבל ממה שידוע לי אין סטיגמה ויש הרבה דגש לאחרונה על התאמת מוסדות חינוך למגוון נוירולוגי כזה ואחר, בקטע חיובי. אני לא בטוחה מאיפה הוא הביא את זה, אולי מהארץ.
(הוא גר פה אבל גדל בארץ)