הייתי ער ליטרלי כל הלילה עם פעוטה שמגדלת שיניים טוחנות ובכל זאת הצלחתי להוציא את הכלב, להביא לאמא שלה (שגם הייתה ערה כל הלילה) קפה, להלביש ולקחת אותה לגן ואני כבר על הסאבווי בדרך לעבודה ב*רק* חצי שעה מאוחר יותר משתכננתי
לא , איפה עם שלושתם וכל העצבים שהיה, התור היה לנו ב 10:40, הגענו ב 10:10 נתתי לכולם נובימול ואז הלכתי לקנות בגשם המטורף את החיסון וגיליתי שהבית מרקחת סגור. והמזכירה לא ידעה להגיד לי איפה באיזור יש מישהי שם שלחה אותי לבית מרקחת פרטי שמקבל מרשמים של מכבי רצתי לשם בגשם חיכיתי בתור ואז
כמובן ענתה שאין חזרתי בעצבים למרפאת אחיות נכנסתי לאחות בעצבים שאלתי אותה אם יש להם במקרה את החיסון כמובן שאשלם והיא אמרה לי לנסות בסופר פארם
וזה כבר הצריך רכב אז עלינו כולם לרכב נסענו לביג שם חיכיתי בתור ואז מצאו רק שניים השעה היתה 11:20 מרפאת האחיות עובדים עד 12
טסתי בחזרה , עליתי לבד עם שניים ,
התארחתי באיזו יחידה מרוחקת של המשרד שלנו כי סיבות (ז"א עוד שריד של קורס העתודה הניהולית שממאן להסתיים), ובגלל שאני אורחת מנומסת כמיטב עדות פולניה, טרחתי והבאתי עמי רוגעלך קטנים ודביקים לישיבה איתם והחבר'ה החמודים שם שמחו על הפחמימות.
הצל"ש מגיע לי לא על זה שאני חמודה, אלא כי לא אכלתי בכלל מהרוגעלך.
יוצא מהמשרד ב־15:30 על אופניים, בדרך עוצר לקנות חיתולים, ליד הבית לוקח חבילה ששליח עצלן שם בחנות בבניין ליד, מתיבת הדואר מוציא דואר רשום ומליד הדלת חבילה של תמי4.
רץ לגן של התאומים להוציא אותם ולקחת לקאנטרי, לשם אמא של חברה הביאה את הגדולה מביה״ס לשיעור שחיה ותוך כדי חצי שעה פגישת וידאו של העבודה
אמא של חבר מחוג השחייה עשתה תנועות השתחוות, ואני זוכר איך קוראים לחבר כי קוראים לו דורי, ואני תכף בן 41 ולכן אני יודע ש, ואני מקווה שזה עובר טוב בהודעה, דורי מת וזהו זה תקוע לי בראש
שלמרות שקמתי מהמיטה כמעט בשעה איחור מבד״כ, ו40 דקות לפני שהבית ספר פותח שעריו, עדיין הצלחתי להביא לשם שתי ילדות לפני שאותם שערים יסגרו. ואפילו עם ארוחת צהריים והכל, רק חבל שכל המאמץ הזה והיום יום מקוצר בבית ספר כי סיבות.
אספתי את הגדול.ה מהרכבת, הקפצתי הביתה, חזרתי לעבודה. חזרתי הביתה, הקפצתי אותם לתנועת נוער. חזרתי לעבודה. אספתי מהתנועה. חזרתי הביתה. ואני באמצע של לכתוב מאמר והיה לי מבחן בבוקר
יש איזה רעיון שאנחנו עובדים עליו על אש קטנה כבר הרבה זמן. קונספט מעולה, יש לנו את הסקילס לביצוע פצצה, ביקוש בשמיים, אבל לא משנה מאיזה זווית אנחנו מסתכלים על זה, לא מצליחים לפצח את החדירה לשוק. עד היום. היום היתה לי פריצת דרך.
עכשיו בוקר. אתמול היה יום מתיש בעבודה, ובכל זאת הצלחתי לכתוב מסמך שהבטחתי לסיים, ואפילו בערב לשלם איזו מקדמת מס - כמה חודשים אחרי שתכננתי ומסתבר שבאיחור של שבועיים.
לא שלחתי מייל עצבני הופך שולחנות בתפוצת כל העולם אחרי שעיצבנו לי את החיים, ובמקום זה נשמתי עמוק ודיברתי עם מי שצריך שדיברה עם מי שצריך ולפני שעה קיבלתי הודעה שמה שרציתי יקרה.
וואי איה, הייתי בשוק תלפיות ובסופר, ניקיתי וסידרתי את המטבח, בישלתי המון! (מרק חרירה טבעוני, סלט אסייתי מפואר מאוד ופלוב עוף) וניקיתי עוד קצת. ארזתי מזוודה, התקלחתי ועכשיו אני בדרך לת"א לרבעוש. פייר כואב לי כל הגוף
היא יצאה מרוצה, זה נחשב?
היא בעניין של להחליף את כל קופסאות אחסון האוכל שלנו מפלסטיק לזכוכית אז נרכשו כאלו בגדלים שהיא בחרה, 2 ערכות סריגה כי בא לה להתנסות והיא לא מוכנה לקבל עצות מאמא שלה, מתקן האכלה לציפורים מקרמיקה ולסיום סופר וקצב
הילדים שלי בגיל שבו אני יודעת שהתחושה הזו זמנית וחולפת מהר מדי אז אני לא משקיעה יותר מדי בנק׳ הזו. אבל במקרה שלה, לצבור חויות טובות מבוקר כזה זה חשוב.
היא אחת ששונאת לקנות ופעם זה היה מכניס אותה ללחץ.
Comments
לא להלחיץ! השנה אני רוצה להגיש סוף סוף!
וזה כבר הצריך רכב אז עלינו כולם לרכב נסענו לביג שם חיכיתי בתור ואז מצאו רק שניים השעה היתה 11:20 מרפאת האחיות עובדים עד 12
טסתי בחזרה , עליתי לבד עם שניים ,
מה שכן "פינקתי" את האפרוחימוס בהמון המון המון סוכר ( 6 מרשמלו לכל אחד חיח)
למה הגעתם דווקא לשם?
חוץ מזה עשיתי שתי נגלות למחסן להוריד דברים והייתי בסופר
הצל"ש מגיע לי לא על זה שאני חמודה, אלא כי לא אכלתי בכלל מהרוגעלך.
(ואני לא מבינה מי קורא ככה למאפיה, אבל מניחה שקראו לו יעקב והיה לו חלום על סולם שעוגות שמרים עולות ויורדות בו מהשמיים)
רץ לגן של התאומים להוציא אותם ולקחת לקאנטרי, לשם אמא של חברה הביאה את הגדולה מביה״ס לשיעור שחיה ותוך כדי חצי שעה פגישת וידאו של העבודה
https://youtu.be/VBRpjV1pYe8?si=9jRxnhV6dDX5Hskr
#פוליטיקה
יש מצב שזה לקח לי את כל האנרגיה של היום 😶
https://bsky.app/profile/sparkleengineer.bsky.social/post/3lhgropp2wk23
(באותיות הקטנות: כמעט חיים שלמים)
היא בעניין של להחליף את כל קופסאות אחסון האוכל שלנו מפלסטיק לזכוכית אז נרכשו כאלו בגדלים שהיא בחרה, 2 ערכות סריגה כי בא לה להתנסות והיא לא מוכנה לקבל עצות מאמא שלה, מתקן האכלה לציפורים מקרמיקה ולסיום סופר וקצב
היא אחת ששונאת לקנות ופעם זה היה מכניס אותה ללחץ.
(וגם לקחנו את הילדים היום מוקדם מהמסגרות בשביל תור לבדיקות ראייה, אז בכלל )
ביטלתי תור שחיכיתי לו די הרבה, כי לא ישנתי טוב בלילה ולנהוג מרחק בגשם בדרכים כפריות נראה לי שעדיף לא לקחת צ'אנסים
לקח לי זמן רב להתמקצע בזה
הזכירה לי אז תודה!