חזרתי מניר עוז מפורקת, פיזית ונפשית. כאב עצום בפרידה מעודד האהוב כל כך. אהבה גדולה ליוכקה האמיצה והמפעימה בכוחותיה, למשפחה המופלאה שלהם שאת רובה הכרתי רק בעקבות האסון, בהפגנות. זעם ושבר על הזוועה שעברו שם באותו יום, על ההפקרה, על ההתעלמות. שנמשכות עד עצם היום הזה.
1 / 3
Comments
כל קיר שרוף, צמח ואבן זועקים שם. גם הפסנתר השרוף של עודד ז״ל.
כבוד שהיית
וצריך היה גם לשמור על אבא שם. הוא מהדור שלא מודה בקושי.
ויהודי העולם שהגיעו מיד אחרי לסיורים באזור הפוגרום עשו את זה כדי להיות עדים חיים. שאף אחד לא יגיד שזה לא קרה או שלא היה כך.
אז את עדה, למען כולנו
תודה 🙏