זה ממש קשה לראות מהצד.
אני מעולם לא הייתי בשלב הזה של פחד מתוויות אז אני לא מתחבר. במקום שבו אני עכשיו אני רואה דבר כזה מאוד בחומרה כי סטיגמה זה סתם עוד גרסה של "מה יגידו השכנים", ואנשים שמתעדפים את זה על טובת הילד שלהם מצערים אותי מאוד
אני מעולם לא הייתי בשלב הזה של פחד מתוויות אז אני לא מתחבר. במקום שבו אני עכשיו אני רואה דבר כזה מאוד בחומרה כי סטיגמה זה סתם עוד גרסה של "מה יגידו השכנים", ואנשים שמתעדפים את זה על טובת הילד שלהם מצערים אותי מאוד
Comments
"אבל מה יהיה עם הצבא?"
אתם לא רוצים שילד שנושא על גבו שני עשורים של מטענים רגשיים יילך לצבא ויקבל נשק. באמת שלא.
במזל השניים שאני מכירה עדיין איתנו היום, אבל זה מזל ולא שכל.
אבל מה עם בגרויות?
הוא עדיין יכול לעשות בגרויות, וסיכון נמוך יותר שינשור מהלימודים דווקא
https://bsky.app/profile/mordoreri.bsky.social/post/3lj3om6nwgk2r
אין הפרדה מוחלטת. החוויה של הפחתת התסמינים מאפשרת לי הסתכלות חדשה ולזהות איפה ההפרעה נכנסת בראייה לאחור, אבל גם הטיפול התרופתי לא מעלים אותה לגמרי.
כל נתיב ההתפתחות שלי הושפע מקיומה וכל הפרדה היא מלאכותית.